התגוננות מפני קרה בבתי רשת
יצחק אסקירה - רכז פעילות בתי צמיחה, מועצת הצמחים
רקע
אירועי קרה הינם אירועים שכיחים במהלך עונת החורף ונזקם כפי שהתרחש בחורף 2007/8 הוא גדול. קיימים סוגי קרה שונים בעוצמות שונות כמו גם שילוב של סוגי הקרות באירוע אחד משולב. אופן ההתגוננות מפני הקרה הוא מגוון ומתחיל בקבלת החלטות הן בשלב תכנון בית הרשת ואופן העמדתו דרך ההכנות לקראת עונת הגידול וכלה בליל הקרה.
אלון בן גל, שלמה קרמר, נפתלי לזרוביץ, אביתר איתיאל, שבתאי כהן, רבקה אופנבך
בניסוי שנערך בתחנת הניסיונות "זהר" בכיכר-סדום נבחנו שיטות גידול והשקיה לשיפור הקליטה וההתפתחות של שתילי פלפל הנשתלים בחודש אוגוסט בערבה, תוך ייעול ההשקיה. נבחנו שתי תשתיות גידול קרקע החול המקומית ותעלה רב שכבתית בה השכבה העליונה היא מצע טוף. בכל תשתית נבחנו שתי תדירויות השקיה האחת מתמשכת 30 השקיות ביום של מנות קטנות והשנייה מנה אחת פעם ביום. בכל תדירות נבחנו שני מרווחי טפטפות 0.4 מטר בהתאם למרוח השתילה ו-0.2 מטר. על גובה הצמחים בחודשיים הראשונים, ההשקיה המתמשכת במצע הטוף תרמה לקליטה טובה והתפתחות צמחים מהירה ביחס להשקיה רגילה במצע זה. בקרקע לא היו הבדלים בין שיטות ההשקיה השונות. היבול הכללי והמתאים ליצוא בסיום הניסוי היו דומים בכל הטיפולים.
לאור התוצאות אין כל צורך בהגדלת מספר הטפטפות בגידול פלפל מעבר למספר הצמחים. המשמעות מערכת השקיה זולה ונוחה יותר לניהול. תדירות ההשקיה הגבוהה באה לידי ביטוי רק במצע הטוף בתקופת הגידול הראשונה. לא נמצאה כל תרומה לתשתית הגידול בתעלות. ראוי לבחון היטב את תנאי הקרקע לפני קבלת החלטה להשקיע מאמץ בהקמת תשתית של תעלה רב שכבתית.
יעל רקח, יעקב קטן, עמי מדואל, רבקה אופנבך
מחלת ריקבון הכתר היא מחלה הנגרמת ע"י הפתוגן שוכן הקרקע Fusarium oxysporum f. sp. radicis-lycopersici. הפתוגן חודר דרך מערכת השורשים וגורם לנבילת הצמחים בשלב של עומס פרי גדול על הצמח, דהיינו בשלבים הראשונים של פרי אדום. לכן מחלה זו היא הרסנית כל כך ועלולה לגרום להשמדת היבול כולו. יעילותם של אמצעים חלופיים למניעת המחלה היא אפסית, ועקב הפסקת השימוש במתיל ברומיד החקלאים הגיעו למצב שבו לא ניתן לגדל עגבניות באזור כיכר סדום בגלל הנזקים העצומים שמחלה זו גורמת. בשנים האחרונות התגלה הגן Frl המקנה עמידות לצמחי עגבניה. העמידות היא דומיננטית ומוחדרת כיום לרוב זני העגבניות המשווקים בארץ ובעולם. במהלך הטיפוח של זנים נעשים מבחנים ביולוגיים רבים להערכת עמידות הצמחים למחלה. מאחר ולגן זה עדיין לא נמצא סמן PCR המאפשר באמצעים פשוטים לזהות את העמידות ברמה של DNA, המבחנים הביולוגיים הם בעלי חשיבות בלעדית לאישור העמידות. מבחני העמידות למחלת ריקבון הכתר מצריכים סריקה מהירה של קוים בזמן קצר ומבוצעים של נבטי עגבניה המאולחים בפתוגן בריכוזים גבוהים עם הנבטתם, בשיטה שפותחה בפקולטה לחקלאות. זוהי למעשה שיטת סימולציה למצב בשדה. השאלה הקריטית היא האם יש התאמה בין האבחון הבדיקה במעבדה למצב בתנאי שדה. על כן זני בקורת וזנים שאובחנו כעמידים נבדקים בתנאי שדה, מזה מספר שנים על מנת לאשר את ההדירות של שיטת האבחון לעמידות במעבדה. במבחן בתנאי שדה שנערך בתחנת זוהר (מו"פ ערבה תיכונה וצפונית) כיכר סדום בעונת 2007/8 נבחנו 2 זני בקורות רגישים, 2 זני בקורת עמידים (הומוזיגוט עמיד והטרוזיגוט עמיד) ו-27 זנים מובילים. שיעור המחלה בזנים הרגישים למחלה היה 82-100% בעוד שזני הביקורת העמידים נשארו בריאים לחלוטין. 26 מהזנים הנבדקים היו עמידים לחלוטין ואולם בזן אחד נתגלה המחלה ב-26% מהצמחים. עובדה זו חשובה מאוד למניעת הוצאת זנים לשוק שעמידותם אינה מוחלטת.
שמעון פיבוניה, רחל לויטה, אלי ברדוגו, יעל בר לבן, דורית חשמונאי
קימחונית היא מחלת עלים נפוצה בפלפל המופיעה מידי עונת גידול בערבה בדרגות שונות של חומרה. המחלה נגרמת ע"י הפטריה Leveillula taurica. הדברת המחלה מתבצעת בדרך כלל בריסוס עם תכשירי גפרית נוזלית וחומרים מורשים בעיקר מקבוצת הטריאזולים והסטרובילורינים. בעבר נעשה שימוש יעיל בפונגיציד בויסטין שיושם בהגמעה במים. תוצאות ההדברה היו טובות, אולם חומר זה נאסר לשימוש בפלפל המיועד ליצוא. בניסוי שנערך בבית צמיחה בתחנת יאיר בערבה בעונת 2007/8 נבחנה יעילות ההדברה של הפונגיציד הסיסטמי עמיסטאר מקבוצת הסטרובילורינים. תוצאות ההדברה הושוו להגמעה בבוויסטין ולריסוס בגפרית נוזלית. נמצא ששני יישומים של עמיסטאר בכמות של 150 סמ"ק לדונם היו יעילים ביותר להדברת הקימחונית לאורך זמן. היישום הראשון של עמיסטאר ניתן כשבועיים לפני המועד הצפוי להופעת הקימחונית. הטיפול השני יושם כשלושה שבועות לאחר היישום הראשון. בבדיקות שאריתיות נמצא שהעמיסטר הגיע בכמות רבה יחסית לעלים ובכמות שהיא מתחת לסף הגילוי, לפירות.
