דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  ניסוי זני מלון בהדליה במנהרות עבירות, משק גל עין יהב אביב 2004-5

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  ניסוי זני מלון בהדליה במנהרות עבירות, משק גל עין יהב אביב 2004-5
  יורם צביאלי, רבקה אופנבך, רמי גולן, ישראל צברי – מו"פ ערבה
  אביתר איתיאל– שה"מ, לה"ד נגב משרד החקלאות
  איתי גל – עין יהב

  תקציר
  בניסוי זנים שנערך במנהרה עבירה, בשטח מסחרי בעין יהב נבדקו 10 זני מלון. הניסוי נזרע ישירות בשטח (23.11.04), גידול הצמחים נעשה בהדליה.
  מבין הזנים בניסוי בלט בתוצאות הקטיף (14.3.05 - 19.6.05) הזן 6023 (הזרע) בגובה היבול הכולל וליצוא (9.3 ו- 5.2 ק"ג\מ"ר, בהתאמה).
  הזן 6023 בלט בשיעור גבוה של פרי ליצוא (85%) במקטעים 5, 6 ו- 6.1. זן זה הניב כ- 90% מכלל הפרי ליצוא בחודשים מרץ – אפריל.
  הזנים 10182 ו- 10183 בלטו בשיעור סוכר TSS גבוה (10.5 ו- 10.9% בהתאמה). הזנים 6023, 6019 ו- KEISAR בלטו בציון איכות גבוה יחסית (4.2, 4.4, 4.4, בהתאמה).
  מוצע שלא לכלול יותר את הזן KEISAR בניסויים מפאת יבולו הנמוך ליצוא ורגישותו הגבוהה לקימחון.
  מוצע לחזור ולבחון את הזן 6023 בעונת ניסויים נוספת. לאור תוצאותיו הבולטות לטובה של הזן, מוצע גם לכלול אותו בהיקף מצומצם בגידול המסחרי בעונה האביב הקרובה 2005-6.

  פתח
• 1

  ינו
  הדברה ביולוגית ומשולבת בפלפל-מבנים בערבה, עונת 2005/2004. סיכום, לקחים ומגמות

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י Administrator

  הדברה ביולוגית ומשולבת בפלפל-מבנים בערבה, עונת 2005/2004. סיכום, לקחים ומגמות

  שמעון שטיינברג, משה כהן – ביו-בי שדה-אליהו בע"מ
  ארנה אוקו – שה"מ, משרד החקלאות, לשכת נגב

  מבוא
  עונת 2004/2005 הקיפה 2,972 דונם, רובם המכריע בערבה, לעומת 1,915 דונם בעונה הקודמת. עליה של כ 55% (תמונה מס' 1). שטח זה עמד על כ 25% מכלל שטח הפלפל בערבה (חממות ומנהרות) שהקיף העונה 11,743 דונם.
  מאה וחמישה מגדלים בערבה יישמו הדברה ביולוגית ומשולבת בחלקותיהם. כבעונות הקודמות הוביל מושב פארן עם 31 מגדלים (כ 35% מכלל השטח המטופל) ולאחריו עין יהב עם 24 מגדלים (כ 23% מכלל השטח המטופל, טבלה מס' 1). העונה הצטרף לראשונה קיבוץ אילות מהערבה הדרומית. עשרים ואחד מגדלים ביצעו הדברה ביולוגית ומשולבת בפלפל אורגני-ביולוגי (כ 15% מכלל השטח המטופל, טבלה מס' 1).
  כבעונות הקודמות לוו כל השטחים בפיקוח פגעים שבועי צמוד לאורך כל העונה על-ידי פקח/ית מקצועי שהוכשר לכך. הפקחים נתמכו על-ידי הצוות המקצועי של 'ביו-בי' ועל-ידי מדריכת הגנת הצומח האזורית מטעם שה"מ. העונה העיקרית השתרעה מראשית אוגוסט 2004 ועד סוף אפריל 2005.

  פתח
• 1

  ינו
  מבחן זני פלפל בבית רשת, צופר 2004/05

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  מבחן זני פלפל בבית רשת, צופר 2004/05

  יורם צביאלי, רמי גולן, רבקה אופנבך, ישראל צברי - מו"פ ערבה
  אביתר איתיאל, איציק פוסלסקי - שה"מ, משרד החקלאות
  רובי ואלי שקותאי - מושב צופר

  תקציר
  שטח הפלפל בבתי הרשת בערבה התיכונה וכיכר סדום הגיע בעונת 2004/5 להיקף של כ-7,000 דונם מתוך כלל שטח גידול פלפל באזור, כ-12,000 דונם.
  כמדי שנה, הועמד בעונה זו במשק שקותאי בצופר ניסוי זנים בו נכללו זנים מטיפוח ישראלי ומחברות זנים מחו"ל.
  בבית רשת מכוסה ברשת 25 מש, נשתלו ב –9/8 32 זנים אדומים, 10 זנים צהובים, ו-4 זנים כתומים.
  הצמחים נשתלו בצמד שורות על פני ערוגות במרווח של 1.42 מ' בין מרכזי הערוגות, בעומד צמחים של כ-4,000 צמחים לדונם.
  הקטיף החל ב-16/11/2004 ונמשך עד ה-26/4/2005, סה"כ 161 ימי קטיף.
  נערכו 12 קטיפים. הפירות הועברו ביום הקטיף לתחנת יאיר ומוינו לפי מדדי איכות יצוא.
  פירות באיכות יצוא הושהו במעבדת האיכות בסימולציה ליצוא ימי במשך 17 ימים ב-7 מ"צ ו95% לחות יחסית ו3 ימים ב-20 מ"צ ונבדקו שוב לקביעת חיי המדף ואיכותם לאחר השהייה.

  תוצאות היבול והאיכות מפורטות בטבלאות: מרכיבי היבול העונתי, התפלגות היבול לפי חודשי קטיף,
  אחוז היצוא חודשי, משקל פרי ממוצע ליצוא לפי חודש קטיף, ציון איכות חודשי, מרכיבי האיכות לעונה והסיבות לפסילת הפרי ליצוא.

  היבול הכולל של הזנים בניסוי נע בין 10.8 – 6.7 ק"ג למ"ר, היבול ליצוא בין 7.7 – 4.2 ק"ג למ"ר.

  לאחר שכלול כל התוצאות, האיכות והיבול, הזנים האדומים 7184, 7180 ו-4882 הומלצו לגידול בהיקף מצומצם, הזן ורגסה לגידול חצי מסחרי. הזן הכתום 35301 הומלץ לגידול בהיקף מצומצם.

  פתח
• 1

  ינו
  פיתוח גידול הלופיט חדש, Salicornia, ליצוא טרי לאירופה כירק לאניני טעם

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  פיתוח גידול הלופיט חדש, Salicornia, ליצוא טרי לאירופה כירק לאניני טעם
  מוגש ע"י משה שגיא- אוניברסיטת בן-גוריון, עמי מדואל-כיכר סדום, שבתאי כהן, רמי גולן ורבקה אופנבך- מופ ערבה תיכונה
  תוצאות מחקריות מדגישות את הפוטנציאל הטמון בהלופיט סליקורניה Salicornia)) כגידול חקלאי היכול לנצל מים שמליחותם גבוהה מאוד. באזור ים המלח קיימים קידוחים ברמת מליחות של 1,700 עד 10,000 מ"ג כלור לליטר לליטר, ואקוויפרים לא מנוצלים של מים מלוחים עד רמה של 30,000 מ"ג כלור לליטר. באזור גם קרקעות לא מנוצלות ובינהם חמדות. גידול סליקורניה עשוי לאפשר שימוש בקידוחי מים ושטחי קרקע שוליים שנימנע עד כה השימוש בהם משום מליחותם הגבוהה לרווחת ופרנסת תושבי האזור.

  פתח