תצפית זני ליזיאנטוס
גבי צוברי
עשרה זני ליזיאנטוס נבדקו השנה בתחנת “יאיר” השתילים נתקבלו ממשתלות קומבי פלואר וחישתיל. במסגרת התצפית בוצעה השוואה בין צמחים קטומים ולא קטומים והשוואה בין צמחים שגדלו ביום טבעי לכאלו שגדלו ביום ארוך. זנים שונים התקבלו בשלושה מועדים שונים: ב- 4/10/2000, ב- 13/10/2000 וב- 4/11/2000 ונשתלו בחממה ביום טבעי ויום ארוך בעומד של 60 שתילים במ”ר. יום ארוך ניתן בעזרת נורות ליבון של 100 ואט במחזוריות של 5/15 משך 8 שעות במרכז הלילה.

השפעת האור
התאורה הפוטופריודית השפיעה במידה מסוימת בחלק מהזנים וגרמה להקדמה במועד הפריחה. בחלק מהזנים נראתה השפעה חזקה יותר מזנים אחרים. כתוצאה מהקדמה זו ניתן לראות שגבעולי פריחה שגדלו ביום ארוך בד”כ היו קצרים יותר מאלו שצמחו ביום טבעי. ההבדל באורך הגבעולים היה מאוד משמעותי בחלק מהזנים וגרם לכך שהרבה גבעולים יעברו לקבוצת אורך נמוכה יותר בשיווק כדוגמת הזן Echo light blue .
היבול הושפע לטובה תחת הארה מלאכותית. במרבית ההשוואות ובעיקר כאשר מדובר בצמחים קטומים היה יבול גבוה יותר משמעותית בין צמחים שקיבלו הארה לאלו שלא קיבלו הארה. משקל הענפים נגזר מההקדמה ומהיבול כך שבד”כ משקל הענפים היה נמוך יותר בחלקות שקיבלו תוספת הארה.
כמות ניצני הפריחה (משלב ניצן ועד ניצן קטן) על גבעול הושפעה אף היא מהארכת היום תוספת אור הפחיתה את ממוצע ניצני הפריחה על הגבעולים.
השפעת הקיטום
כצפוי הקיטום גרם לעיכוב במועד הפריחה. מועד הפריחה במרבית הזנים שנקטמו נדחה למרץ אפריל בהשוואה לצמחים שלא נקטמו שהחלו להיקטף בדצמבר ינואר. הקטיף בכל החלקות הופסק ב- 15/5/2001. ממחלקות שנקטמו נקטפו פחות ענפים למ”ר בהשוואה לחלקות שלא נקטמו. הקטיף של צמחים שלא נקטמו ארך כארבעה וחצי חודשים שבמהלכם כל הזמן נקטפו פרחים ועם זאת היתה גליות קלה בהתחלה ובסוף. בחלקות שנקטמו התקבל גל פריחה אחד במשך חודשיים וחצי.
בעקבות דחיית תחילת פריחה לתוך החורף אורך הגבעולים ומשקלם הממוצע היה בד”כ גבוה יותר בחלקות שנקטמו בהשוואה לאלו שלא נקטמו.
הזנים
זני האקו שנבחנו היו בחלקם לא אחידים. לדוגמא הלבן היה אחיד במבנה הפרח והגוון. ראויים לציון הם הזנים Bolet white שהיה יפה וה- Dolstar yellow שהיה בכיר ומהיר מכולם.
סיכום
בתצפית זו ניתן לראות לצד ההבדלים בהתנהגות הזנים והתאמתם לתנאי הערבה ואיכותם בכלל את השפעת התאורה המוספת והקיטום. בעניין התאורה ראינו שהיא גרמה להקדמה קלה במועד הפריחה במרבית הזנים ומשום כך חלקם היה נמוך מהרצוי כך שחשוב לדעת על איזה זנים כדאי להפעיל תאורה ולאלו לא כדאי או אולי לדחות את זמן הפעלתה. מועד השתילה בהיבט הזה לא פחות חשוב. מועדים מוקדמים בתנאי הערבה אינם זקוקים לתאורה משום שכאמור השפעתה תהיה שלילית אך מאוחר יותר כאשר נכנסים לחורף רואים השפעה חיובית משמעותית בהקדמה וביבול, דבר זה היה בולט בחלקות שנקטמו. בעקבות החשת הפריחה אורך הגבעולים ומשקלם הושפע וכמו כן כמות הניצנים על הגבעול. נאמר כי השימוש בתאורה פוטופריודית יכול להיות כלי חשוב בהקדמה ובתוספת יבול אך שימוש מוטעה עלול לעלות לנו באיכות. הקיטום כפי שהוסבר גורם לדחייה בפריחה ובעקבות כך היבולים נמוכים. נראה כי במקומותינו שבו פרק הזמן שנותר לצימוח ופריחה בתנאים נוחים הוא קצר יחסית חבל לבזבזו עם קיטום. לגבי הזנים והבחירה מאחר והמגוון הינו רב כדאי לעיין בתוצאות בשוק לגוון ולצורה וכמובן מחירים בעונות השונות ולקבל החלטה.