השפעת משטרי הארה שונים על הכוונת פריחה בנורית

מעין פלוס קטרון, אבי אושרוביץ, קרן אלבז, דורית חשמונאי – מו”פ ערבה תיכונה וצפונית
איריס ידידיה – מחלקה לפרחים, מרכז וולקני, מנהל המחקר החקלאי
גדעון לוריא – אגף הפרחים, שה”מ משרד החקלאות
אמנון נבון, יאיר נשרי לה”ד נגב, שה”מ משרד החקלאות

גידול הגיאופיטים בישראל מצוי מזה מספר שנים בעליה ומנצל יתרון עונתי בשיווק. לאחר סקירת מספר גידולי בצל ופקעת כפרחי קטיף במו”פ ערבה, התברר כי ניתן להקדים את עונת הפריחה והקטיף בהשוואה לאזורים אחרים בארץ, ולהגיע לתוצאות טובות ההופכות את הגיאופיטים בערבה כגידול נוסף בסל הפרחים של הערבה. ניצול והסבה של תשתיות גידול קיימות כמו חממות, מצעים מנותקים, חימום ותאורה, מאפשר לגדל גיאופיטים כאלטרנטיבה משתלמת לגידולי המסה המצויים בירידה.
בעבודות שנעשו נמצא כי הארכת היום בנוריות הקדימה במעט את הפריחה ועודדה התארכות גבעולים אך פגעה באיכות הפרחים וכמותם.
קבוצת זני האלגנס שנכנסו לגידול מסחרי הינם בעלי פוטנציאל כלכלי אך אפילים בפריחתם. בעבודה שנערכה בתחנת יאיר בערבה במשך שלוש עונות גידול (2005/6-2007/8) נבחנה השפעת הארכת היום ל- 16 שעות אור באמצעות שבירת לילה, על הכוונת פריחה בנוריות מקבוצת זני האלגנס.
הנוריות נשתלו בקרקע ובמצע טוף בסוף אוקטובר בעומד של 20 פקעות למ”ר. ההארה החלה כחודש לאחר השתילה.
בניסוי נמצא שהארה מחזורית של שבועיים הארה ושבועיים הפסקה בתנאי אורך יום טבעי (חורף), גרמה להקדמת פריחה עם פגיעה מינימלית בכמות ואיכות הפרחים. בנוסף נמצא כי הארה באמצעות נורות פלואורסנטיות אינה יעילה כמו נורות ליבון.